פסק-דין בתיק ב"ל 60031-03-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 7.3.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 15% נכות מיום 2.11.08 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        הוועדה התכנסה בעקבות פס"ד שהורה לה לפרש מהו הספק שגרם לה להוסיף בעניינו של המערער 5% נכות בלבד. עניין זה לא נבדק באף לא אחת מישיבות הוועדה. כמו כן הורה פסק הדין לוועדה לבדוק טענות המערער המתייחסות לחישוב השכר הרבע שנתי שנעשה ב-1994 ואף דבר זה לא נבדק על ידי הוועדה וטענות המערער לא זכו להתייחסות.

2.2        טעתה וועדת הרשות עת לא קבעה כי חלה ירידה ניכרת בשכר המערער ולא קבעה בסיס שכר גבוה יותר, וזאת בשים לב כי אחד ממקומות העבודה בהם עבד (מלון סונסטה) דיווח המתייחס לחודש עבודה חלקי כאשר נשאל על ידי המשיב לגבי חודשים שלא עבד שם כלל אלא במלון גני שולמית.

2.3        נכותו היציבה של המערער נקבעה עוד ביום 4.8.96 ועל החלטה זו לא הוגש ערעור מכאן שהקביעה של דרגת הנכות הינה קביעה חלוטה ועל כן חל עליה נוסח החוק לעניין תקנה 15 לפני התיקון.

2.4        הוועדה זימנה המערער לדיון שקיימה ביום 8.11.10 כאשר הוועדה בישיבתה זו החליטה כי היא אינה יכולה להחליט בעניינו של המערער והפנתה עניינו לוועדת הרשות העניין הופנה לוועדת הרשות אולם המערער לא הוזמן להופיע בפני וועדת הרשות.

3.         טענות המשיב:

3.1        הוועדה קובעת כי המערער לא איבד את מקצועו ובשים לב לקביעה זו ולהוראות התקנה המחייבות תנאים מצטברים אין מקום לדון בשאלת הירידה בהכנסות.

3.2        נוסחה של התקנה תוקן ביום 8.3.00 ומועד כניסת התקנה לתוקף ב-1 לחודש לאחר פרסום התקנה שתוקנה. והן חלות על דרגת נכות שנקבעה ביום התחילה ולאחריו. דרגת הנכות שנקבעה למערער נקבעה בחודש 11/08 ועל כן יחולו התקנות לאחר התיקון בתנאים המצטברים. מבלי לגרוע מהאמור הוועדה אפשרה למערער לטעון טענותיו, ניתחה את נושא הירידה בהכנסות, תוך התייחסות למסמכים ומתן החלטה מנומקת. הוועדה אף התייחסה למסמך שהוצא על ידי מלון סונסטה ועל כן יש לדחות טענת המערערכי הוועדה לא התייחסה למסמך זה.

3.3        הוועדה זימנה המערער לדיון בוועדת הרשות ביום 10.10.10 ולא היה מקום לזמנו לדיון נוסף ביום 9.1.11.

3.4        נושא הספק אליו הפנה ב"כ המערער לא קבל תוקף של פסק דין ולכן לא היתה צריכה הוועדה לדון בנושא זה.

דיון והכרעה:

4.         השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

            הלכה פסוקה היא כי:

            " משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.         הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן ביום 10/6/10 ע"י כב' הרשם, דאז, אסף הראל אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים לפיהן עניינו של המערער יוחזר לוועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15 וזאת על מנת שתתייחס לטענות המערער כפי שהן באו לידי ביטוי במכתבו מיום ה- 26/5/10 שנמסר למשיב ותאפשר לו להופיע בפניה ולטעון טענותיו.

6.         מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.

7.         הוועדה במקרה דנן התכנסה בישיבתה הראשונה ביום ה- 2/8/10 וציינה כי עיינה בפסק הדין וביקשה להפנות עניינו של המערער להתייעצות עם וועדת הרשות לעניין תקנה 15 ובהתייחס למכתב המערער מיום ה- 26/5/10, כאמור בפסק הדין.

8.         וועדת הרשות התכנסה בעניינו של המערער ביום ה- 10/10/10 ובפניה הופיע המערער.